הבחירות בארה"ב – תמונת מצב אחרונה

(1842 מילים – כ-10 דקות)

(בסוף טעיתי)

ניסיתי להתאפק, החברים אמרו לי לשחרר, אבל אחרי שאנשים התחילו לעצור אותי ברחוב ולשאול אותי 'מה עם טראמפ?' (נשבע לכם שזה קרה) הבנתי שאני חייב לכתוב עוד פוסט אחד אחרון בנושא הבחירות בארצות הברית. האמת שבכלל התכוונתי לכתוב את הפוסט הקודם סמוך יותר לבחירות. אבל מרגע שהשלד שלו עלה לכתב לא היה כוח בעולם שיכול לעצור את הפרסום.

בפוסט הקודם פחות או יותר הבטחתי, עם ההסתייגויות המתבקשות, שהילארי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה. בינתיים קרו הרבה דברים – ה-FBI הודיע על חידוש החקירה סביב האימיילים של הילארי (אם כי הפעם כלל לא מדובר במיילים שהיא שלחה או שנשלחו אליה. עדכון: החקירה נסגרה), ובעיקר טראמפ צימצמם באופן משמעותי בכל הסקרים בכל המדינות. ברקע, התקשורת הישראלית הנדב-איילית מרעישה יותר ויותר בציטוט סקרים ספציפיים שמשרתים את הסיפור הסנסציוני(כאן, וכאן וכאן). אז בואו נעשה פעם אחרונה סדר במצב העניינים בבחירות.

סקרים לאומיים

(אמ;לק – קלינטון כנראה מובילה במשהו כמו 2.5-3%)

על-פי האתר (RealClearPolitics (RCP קלינטון מובילה על טראמפ ב-1.8%  3% כאשר רק שניהם במירוץ, וב-2.2%  3.2% אחוזים כאשר מכניסים לסיפור את המועמדים הנוספים גארי ג'ונסון וג'יל סטיין. על-פי ההאפינגטון פוסט, לעומת זאת, קלינטון מובילה ב–4.9%  5.2% ראש בראש מול טראמפ וב-4.6%  במירוץ עם ארבעת המשתתפים. ההבדל הוא לא קטן. הסקרים יכולים בקלות לטעות ב-2%, אבל 5% זו כבר סטייה מאוד נדירה.

אז למי להאמין? שאלה מצויינת. לפניה צריך להבין מה מקור ההבדלים. יש שני גורמים עיקריים (לא בלתי תלויים) להבדלים בין RCP להאף-פוסט. האחד הוא אידאולוגי – RCP הוקם על ידי שמרנים מתונים כאתר רפובליקני מתון (ב-2008 נייט סילבר האשים את האתר בהטיית הסקרים לטובת מקיין הרפובלקני, אבל מאז חזר בו מההאשמה) אבל כיום הוא מדורג על ידי רוב מדרגי ההטיות (יש דבר כזה) כאתר מרכז (או בעל הטייה רפובליקנית מאוד קלה). ההאפינגטון פוסט, לעומת זאת, מדורג לרוב כבעל הטייה ליברלית מאוד חזקה. בימים האחרונים העמוד הראשי שלו נראה ויותר ויותר כמו טבלואיד שמנוהל על ידי ילדים בני 14, מן תמונת מראה לכל אתרי הימין הפסיכיים דוגמת ברייטברט. וגם ההאף-פוסט חטף, הרבה יותר חזק, מנייט סילבר בראנט טוויטים פסיכי שהסתיים באקורד המושלם הזה (הוא השתגע בעקבות המאמר הזה בהאף-פוסט שנכנס בו חזק):

ההבדל השני, שאולי (אבל כנראה שלא) נובע מהראשון הוא מתודולוגי. RCP פשוט לוקח ממוצע ישר של הסקרים בחמשת הימים האחרונים. HuffPost "מחליק" את הנתונים – כלומר, הוא ממשיך לתת משקל גם לסקרים ישנים יותר (אם כי כמובן הולך ופוחת). מי שרוצה, יכול להיכנס להאף-פוסט ללחוץ על Customize the chart ולשנות את ה-Smoothing ל-Less Smoothing, ואז ההפרש מצטצמם ל-2.5% בלבד.  מה הגישה הנכונה? האמת – לא יודע. הייתי מהמר שלא נכון להשמיט לחלוטין סקרי עבר כמו שעושים ב-RCP, אבל מה בדיוק המשקל הנכון זו שאלה אמפירית (שיש מצב שב-538 ענו עליה הכי טוב, לפחות על סמך שתי מערכות הבחירות האחרונות).

הבדל נוסף הוא הסקרים שנלקחים בחשבון. הסקרים של ה-LA Times, למשל, לא מופיעים בהאף-פוסט. הזכרתי את הסקרים של ה-LA Times בפוסט הקודם מפני שהם באופן עקבי נוטים לטובת טראמפ בפער ענק יחסית לממוצע. הסיבה לכך מעניינת (ולא אידיאולוגית – ה-LA Times הוא עיתון ליברלי כמו אחיו הניו-יורקי). ראשית, הם סוקרים שוב ושוב את אותם אנשים, כך שאם היו יוצאי דופן במדגם ההתחלתי הם סוחבים אותם לאורך כל הדרך. דבר שני, הם ממשקלים קבוצות שונות כדי ליצור מדגם מייצג. שני האפקטים האלו ביחד יכולים ליצור מצב בו אם הם נפלו על מצביעים נדירים (למשל, שחורים צעירים מהעיר שמצביעים לטראמפ, כמו שכנראה קרה), זה יצור הטייה גדולה בנתונים, וזו לא הבעיה היחידה (הסקר גם ממשקל את הנשאלים בהתאם להצבעה שלהם ב-2012, וזו כנראה שיטה רעה). אבל הנקודה היא כזאת – נכון שלפעמים כדאי להשמיט יוצאי דופן, אבל לפעמים זה גם מאוד מסוכן, מפני שלא פעם ההשמטה הזו מושפעת יותר מדי מהתוצאה הרצויה על ידי המשמיט (יעני, צ'רי פיקינג). ניסיון שלמדתי על בשרי בעבודה ובלימודים. אם אכן הסקר חריג, זה ישתקף בממוצע.

בוטום ליין – במצב כזה בדרך כלל יהיה הכי חכם פשוט למצע בין שני המודלים (עובד גם עם אלגוריתמים). השורה התחתונה היא שקלינטון יש יתרון ברור ועקבי, גם עם לא ענק, ולא גדול מטווח שגיאה אפשרי.

סקרים מדינתיים

(אמ;לק – המירוץ מאוד צמוד אבל עדין ברור שקלינטון מובילה)

כתבתי בפוסט הקודם שהסקרים הלאומיים הם חשובים יותר מהסקרים המדינתיים מפני שממילא כמעט תמיד מי שיזכה ברוב הקולות יזכה גם ברוב האלקטורים. אבל האמת היא שכשהבחירות כל כך צמודות והדמוגרפיה של חלק מהמדינות כל כך שונה, זה דווקא נהיה מעניין. בפוסט הקודם טראמפ פיגר ב-7 מתוך 9 המדינות הנחוצות לו כדי להגיע לניצחון. בינתיים, לפי הסקרים האחרונים ביותר, הוא הפך את המצב בצפון קרוליינה, אוהיו, נבאדה, ואולי אפילו ניו-המפשייר. נכון לעכשיו הילארי נמצאת בדיוק מדינה אחת מעל הקו האדום. בשניה הנוכחית זו פלורידה שמחזיקה אותה מעל המים (שם ההובלה מתחלפת כמעט כל יום). אתמול אלו היו ניו-המשפייר או קולורדו. עם זאת, בכל רגע נתון להילארי קלינטון היו לפחות 270 אלקטורים הדרושים לניצחון, ובו זמנית הפער בינה לבין טראמפ מאוד מאוד קטן גם במדינות הנדנדה בהן הוא מוביל. מה שקורה כרגע בנבאדה, פלורידה וצפון קרוליינה פסיכי – נראה כמעט כמו שיוויון מוחלט – נייט סילבר נותן למועמדים בערך 50% בכל אחת מהמדינות. בנוסף, ב-13 מדינות ההפרש כרגע קטן מ-5%. נראה מאוד מאוד מאוד צמוד. ואם זה לא מספיק, בחלק מהמדינות האלו יש מעט מאוד סקרים (בין היתר כי בגלל האגרגטורים ואתרי המודלים, הרייטינג של אתרי הסקרים ירד משמעותית). עכשיו אני לא רוצה להיכנס שוב למשחקי הקומבינטוריקה, כדי לא להישמע ככה. אני כן רוצה במקום זאת לחזור לפוסט הראשון שלי בנושא, שמתגלה כרלוונטי יותר ויותר (חוצמזה ששם נתתי לדמוקרטים את איוואה ולרפובליקנים את וירג'יניה, כי הייתי ילד). המצב הוא די פשוט – יש לקלינטון 216 אלקטורים עמוק בתוך הכיס, ועוד 52 שהם low hanging fruit. בשלב הזה חסרים לה עוד שניים, אבל יש לה 63 על העץ. החומה שלה שמה אותה במקום טוב יותר אינהרנטית, והכל היה כתוב על המפה עוד לפני שזהות המועמדים היתה ידועה ולמרות שהבחירות הקודמות לא דומות בשומדבר לבחירות הנוכחיות. טראמפ צריך לשפר את העמדה הנוכחית שלו – שהיא מלכתחילה יוצאת דופן לטובה עבורו – ולקחת עוד מדינה אחת לפחות בה כרגע קלינטון מובילה בכמה אחוזים. אז כן, הסקרים יכולים לטעות בשני אחוזים במדינה אחת, או שתיים. אבל כאן טראמפ זקוק לשגיאה סיסטמתית מקיפה בכל הסקרים. זה אפשרי, כן? אבל לא סופר סביר.

מודלים

(אמ;לק – רוב המודלים, חוץ מ-538, בטוחים בניצחון קלינטון. 538 נשאר שמרן)

אני מניח שלא מעט ממי שקורא את הבלוג קורא גם ב-538 בימים האחרונים. אבל אם לא, זה הלינק השימושי ביותר ליומיים שנותרו. אבל כדאי גם לזכור שזה לא המודל היחיד, ודווקא The Upshot של הניו יורק טיימס מפרסם את תמונת המצב של כל המודלים:

לפני שנדבר על סיכויי הניצחון, האינפוט המעניין ביותר שיש למודל של 538 לתת לדעתי הוא מה המצב בסקרים לאחר המשקול והשקלול. כמו שכתבתי בעבר, מודל זו בעיקר מילה מתוחכמת לשקלול קצת יותר מורכב של הסקרים. התשובה היא שלפי 538, קלינטון מובילה כרגע ב-3%.

בנוגע לסיכויי הניצחון – גם כשכתבתי את הפוסט הקודם לפני יותר משבועיים, 538 היה השמרני ביותר מבין המודלים, אבל בפער הרבה יותר קטן. נכון לעכשיו כמעט כל המודלים חוזים ניצחון פחות או יותר ודאי של קלינטון, בעוד ש-538 נותן לה רק 65%. 68% 72% 65-35% זה קרב מאוד מאוד מאוד צמוד. זה אומר שהילארי, ביל וטראמפ משחקים מ-3 יוצא אחד, והמנצח הוא הנשיא. זה ממש יכול להיות טראמפ. אף אחד לא מרגיש בר מזל בצורה קיצונית רק כי הוא ניצח פעם אחת במ-3. מדובר בתרחיש מאוד מאוד אפשרי. הניו יורק טיימס לעומת זאת רואים את זה יותר כאילו  קלינטון היא נובאק ג'וקוביץ', וטראמפ הוא שחקן שמדורג במקום ה-180 בעולם והם נפגשים בטורניר גראנד סלאם (84%). PredictWise רואים את הבחירות כאילו היא הילארי קלינטון היא סטף קרי שזורק מהקו (87%, כמעט כמו ה-90% של קרי). באתר Vox  הסבירו יפה את הגורמים להבדלים בין 538 לכל השאר. בקצרה, ההבדל נובע משתי סיבות – קודם כל, בדומה ל-RCP ובשונה מההאף-פוסט, ב-538 נותנים משקל קטן יותר לסקרי העבר במטרה ללכוד מהר יותר מגמות. ההבדל השני הוא המשקל שב-538 נותנים לאי-הודאות. מאחר והשנה יש יותר מצביעים למועמדים שאינם רפובליקנים או דמוקרטים (בין 7% ל-9%) ויותר מצביעים שעדין לא החליטו, חייבים לבצע נסיגה לממוצע. במילים פשוטות – ההסתברות של אדם א' לנצח אדם ב' במשחק 1 על 1 בכדורסל ללא שום אינפורמציה נוספת היא 50%. ההסתברות של אדם א' לנצח את אדם ב' אם אדם ב' הוא לברון ג'יימס היא (הרבה הרבה) פחות מ-1%. עכשיו נניח שחוקי המשחק מאפשרים למי שהגיע ראשון למגרש להתחיל לקלוע, לא משנה אם היריב עדין מחפש חניה סביב המדיסון סקוור גארדן. למרות שהיתרון הזה יכול לשחק לטובת שני הצדדים והוא על פניו סימטרי, ברור שאי-הודאות שהוספנו משחקת בעיקר לטובת שחקן א', החלש. כלומר – יש קונצנזוס מוחלט בין כל המודלים שהילארי קלינטון מובילה בפער סביר בסקרים, ומובילה במספיק מדינות כדי לנצח את הבחירות. השאלה היא רק כמה ודאות יש בסקרים האלו. שווה לציין שב-538 לא שינו את המודל שלהם מאז 2012, אז למרות פער קטן יותר בסקרים הם נתנו לאובמה 90%.

נכון לעכשיו יש שתי אי-הסכמות בין ממוצע הסקרים האחרונים למודל של 538 – נייט סילבר חושב שפלורידה הולכת לטראמפ וניו-המפשייר לקלינטון. הסקרים האחרונים אומרים את ההיפך (בשני המקרים היא מנצחת). יהיה מעניין לראות מי מדויק יותר. התחושה שלי, אגב, ששניהם יפספסו ניצחון קצת יותר גדול של קלינטון (אני מהמר שהיא תיקח את פלורידה, ניו המפשייר וגם נבאדה. אבל זה סתם הימור. אם אתם מתייחסים אליו ברצינות אז כל מה שכתבתי היה לשווא).

הימורים

(אמ;לק – שוק ההימורים עדין הולך חזק על קלינטון)

שוק ההימורים נותר יציב יחסית למרות ההתקדמות המרשימה של טראמפ. לאחר שהסיכוי של הילארי על פי השוק ירד ל-70%, הוא עומד כרגע על 78%  82%, לא מאוד רחוק מה-85% של לפני שבועיים וחצי. מבחינה הסתברותית אפשר להגיד ששוק ההימורים מעריך שקלינטון ניגשת לבעוט פנדל וטראמפ הוא השוער.

הצבעה מוקדמת

(אמ;לק – נראה טוב לקלינטון, אבל כלל לא ברור שאינפורמטיבי)

כמו שאמרתי, החשיבות של חלקי הפוסט מסודרת באופן יורד. עד עכשיו עסקנו בגורמים שידועים בתור מנבאים לא רעים. עכשיו אנחנו כבר באיזור היותר נדב-אייל (אני לא בטוח למה החלטתי לחפש צרות איתו. הוא דווקא מהעיתונאים הפחות גרועים, והסרטון הזה די נחמד) של הספקולציות. ובכל זאת, יש גם איזשהי אינפורמציה בנוגע להצבעה מוקדמת (למעשה, בניגוד למהמרים והסוקרים, כאן מדובר באנשים שאשכרה הצביעו). 40 מליון אמריקאים כבר הצביעו, קרוב לשליש מהמספר הצפוי. חלקם הצביע כבר לפני פרסום דבר החקירה נגד הילארי קלינטון. בנבאדה ופלורידה נרשמים שיעורי שיא של הצבעה בקרב ההיספנים, ובאופן כללי נראה שיש היענות גדולי בקרב הדמוקרטים. כדאי להדגיש שאין כאן המון אינפורמציה. אנחנו לא יודעים מה דפוסי הצבעה של האנשים ובהחלט יכול להיות שרפובליקנים מאיזשהי סיבה (אולי חתך גיל?) מעדיפים להצביע מאוחר. אני אסתפק באמירה הרבה יותר צנועה והיא שמכיוון שאין שום אינדיקציה שמשחקת לטובת טראמפ, אי-הודאות שציינו קודם יורדת. אגב, התחושה שלי (וזה לא מבוסס על כלום!) ששיעורי ההשתתפות יהיו הפעם גבוהים מבדרך כלל (בארה"ב רק מעט יותר מ-50% מבעלי זכות ההבצעה בדרך כלל מצביעים. לשם השוואה, מעולם לא ירד בישראל אחוז ההצבעה מתחת ל-61% [2001, ברק נגד שרון בתחילת האינתיפאדה השנייה]). שווה לציין שהצבעה מוקדמת כלל לא נלקחת בחשבון במודלים.

סיכום

ברקע עוד ועוד פרשיות פסיכיות צצות סביב טראמפ, שאין לי מושג אם עומד מאחוריהן משהו אבל אני כבר משוכנע שכמו מיסטר ברנז, הדברים האלו כבר לא משפיעים על הסיכויים שלו כהוא זה:

מכיוון שרוב העלייה של טראמפ בסקרים לא הגיעה על חשבון קלינטון אלא דווקא על חשבון הליברטריאני גארי ג'ונסון, נראה שמדובר בעיקר ברפובליקנים שידם רעדה בשנייה האחרונה והם חוזרים הביתה. למרות שהסקה ממגמות היא מאוד בעייתית, בכל המדדים נראה שצימצום הפער נגמר. אם בפוסט הקודם היינו במצב בו קלינטון מובילה 2:0 במחצית, עכשיו טראמפ צימצם ל-2:1, אבל נותרו עוד 3 דקות לסיום. הכל פתוח, אבל היתרון מאוד ברור. אני אישית חושב שקלינטון תנצח, די בקלות. אבל בעיקר כי אני כבר מושקע בזה רגשית ומקצועית והדבר שהכי מפחיד אותי בעולם זה לצאת אורי משגב. שזה לאין שיעור גרוע מלצאת נדב איל. רגשית אני דווקא משוכנע שטראמפ ינצח, כי כל מאבק ספורטיבי או פוליטי שהייתי מעורב בו רגשית בעשור האחרון נגמר בהפסד. בלי שום קשר, אני מאוד עצוב שזה עוד מעט נגמר. ממחר חוזרים לגרפים הצבעוניים של הספורט.