שני טיפים פיננסיים קטנים למשקיעים

(1599 מילים)

(הערה: אחרי מעט מיקוח מול הבנק הצלחתי להוריד אותם לרמת עמלות נמוכה מאוד, גבוהה רק בקצת ממה שמציעים בבתי השקעות פרטיים. לכן כל מה שכתבתי כאן נשאר נכון, אבל ההשוואה האמיתית היא לא בין העמלות בבנקים לעמלות בבתי ההשקעות, אלא בין אופטימיזציה של העלויות לבין האלטרנטיבה של לא להתעסק בנושא הכלל)

השבוע אני טובל את הראש בביצה של השיח הכלכלי-פיננסי. הפעם – שתי ויזואליזציות של טיפים פיננסיים קטנים. בכל מה שנוגע לאסטרטגיות השקעה נכונה, אין לי באמת עניין להיכנס לביצה הזו, רק אסכם בכך שאני מקבל לחלוטין את התזה שאסף צימרינג מציג בפוסט הזה בבלוג המאוד מומלץ שלו. מי שמעוניין בטיפים בנוגע להשקעה נכונה (לדעתי) בשוק ההון יכול למצוא הרבה כאלו אצל הסולידית, במיוחד אם לא אכפת לו לספוג קילו הטפות מוסר על כל 100 גרם תוכן. מובן מאליו שאין לי יכולת, הכשרה או רצון לתת ייעוץ השקעות. ולמעשה, אני אשמח לקבל תגובות, הערות וביקורת ממי שמבין בנושא יותר ממני (וזה לא מאוד קשה).

ובכל זאת יש שני אפקטים שאני רוצה להדגים. אפקטים שככל הנראה מוכרים למי שמתעניין בשוק ההון (ובפרט בהשקעה פאסיבית) – ניהול חשבון השקעות מחוץ לבנק ודחיית מס. מדובר בנושאים (בלתי תלויים) שאפשר אפילו למצוא אפילו בעיתונות הכלכלית (כאן וכאן, למשל). הבעיה היא שאני תמיד מוצא את הכתבות בדה-מרקר ודומיו לא אינפורמטיביות בצורה קיצונית. בפוסט הזה אני אנסה להדגים לכם כמה כסף אתם, אולי, מפסידים בכל חודש. ובתקווה לדרבן אתכם ואתכן להתגבר על מחסום העצלנות ולעשות משהו בנידון. וגם כמה כסף אתם עלולים להפסיד אם האסטרטגיה האקטיבית שלכם לא תכה את השוק (והיא כנראה לא תכהאלא במחיר של סיכון רב יותר).

איפה לנהל את חשבון ההשקעות?

אם מזלכם לא שפר עליכם וחשבון ההשקעות שלכם נמוך מ-20 אלף שקלים (זה יהיה המינימום ברוב בתי ההשקעות. שאקרא להם גם ברוקרים לאורך הפוסט) – אין לכם הרבה ברירות, ותאלצו להסתפק בשירותי הבנק. אבל ברוב המקרים האחרים, התשובה היא בבית השקעות שאיננו הבנק שלכם. כמה זה משמעותי, זה כבר תלוי כמובן גם באסטרטגיית ההשקעה והחיסכון שלכם, וגם בכמות הכסף שאתם מצליחים לחסוך.

הפוסט הזה של הסולידית עשה עבודה מצויינת בריכוז ועדכון שוטף של המידע. השתמשו בו בכל סקר שוק ומיקוח. אני יכול להגיד שוידאתי את רוב הנתונים כאן בסקר שוק שעשיתי בעצמי והמספרים היו מאוד דומים. מה שחסר כאן הוא כמובן ההשוואה לבנקים. אז מבדיקה שערכתי, בבנק לאומי תשלמו 0.65% מסכום הקנייה (והמכירה) על כל קנייה ומכירה של ניירות ערך (עם מינימום של 27 ש"ח) בארץ (בבית השקעות זה בדרך כלל יהיה משהו כמו 0.09%), ודמי ניהול שנתיים של 0.6% מסך החשבון (רוב בתי השקעות פשוט לוקחים 20 שקלים בחודש). כל זה בהנחה שהחשבון שלכם הוא בגובה 20 אלף שקלים. כנראה שעם סכומים גדולים יותר ניתן להתמקח ולחתוך את העמלות בארץ בחצי. לא רק גובה העמלות שונה אלא גם אופיין – בית השקעות לוקח עמלה כמעט אפסית על פעולות, ועמלת ניהול קבועה. לכן, ככל שיש לכם יותר כסף או ככל שאתם מבצעים יותר פעולות (בסכומים גבוהים יותר), כך עדיף לכם לעזוב את הבנק כמה שיותר מהר.

עכשיו כאן הייתי יכול להציג טבלה עם כל המספרים. אבל אני חושב שזו דרך גרועה מאוד להעביר את הנקודה. במקום זה, בואו נניח שאכן יש לנו 20 אלף שקל. בואו גם נניח שאנחנו מצליחים בכל חודש לחסוך כסף, להפקיד בחשבון ולקנות עוד מניות. כמה כסף?  כל סכום בין כמה שקלים צנועים לחיסכון מאוד מכובד של 8 אלף בחודש. מכיוון שאנחנו משקיעים פאסיביים, אנחנו לא מבצעים שום פעולה מעבר לקנייה שוטפת של ניירות ערך. נניח גם שמדובר אך ורק בקנייה של ניירות ערך בארץ (אלו יכולים גם להיות קרנות שעוקבות אחרי בורסות מהעולם). כמה עולה לנו להחזיק את הכסף בבנק יחסית לאלטרנטיבה של ברוקר פרטי?

1

עמלות שנתיות – עמלות שנתיות שתשלמו לבנק\בית ההשקעות עבור סכומים שונים של הפקדות חודשיות, ובהנחה שבחשבון יש כיום 20 אלף ש"ח. צהוב מקווקו, כמה תשלמו לבנק בשנה אם תפקידו בכל חודש סכום קבוע. בכחול – כמה תשלמו לבנק אם תדאגו להפקיד רק כאשר הסכום גדול מ-4000 ש"ח כדי להימנע מעמלת מינימום. באדום – כמה תשלמו לבית השקעות (ממוצע).

בגלל עמלת המינימום של הבנק, עבור הפקדות קטנות מ-4000 ש"ח, העמלה שנשלם תהיה הרבה יותר מאותם 0.65% (כמעט 3% עבור קניית מניות ב-1000 ש"ח). לכן מי שבתסריט שלנו קונה מניות בפחות מ-4000 ש"ח כל חודש (מה שמתאר את כמעט כל האנשים) הוא אולי המפסיד העיקרי מניהול החשבון בבנק, כמו שאפשר לראות בקו המקווקו הצהוב. אפשר כמובן להתגבר על זה, ולהפקיד רק אחת לכמה חודשים בכל פעם שמגיעים למינימום הנדרש של 4000 ש"ח. אלא שלאסטרטגיה הזו יש שלושה חסרונות: 1. שינוי החלטה – הבנק גורע מהחופש שלך בתכנון האסטרטגיה הכלכלית. 2. יותר חשוב מכך – יותר זמן שהכסף שלך נמצא מחוץ לשוק וסובל מאינפלציה בעו"ש במקום להינות מתשואה בשוק (נעזוב את זה שכיום האינפלציה היא כמעט 0, והתשואות בשוק הן בסדר מינוס). 3. פחות נהנים מהאפקט של Dollar Cost Averaging – השקעה של סכומים קבועים במרווחי זמן קבועים וקטנים מאפשרת לנו לקנות יותר מניות כשהן זולות ופחות כשהן יקרות באופן אוטומטי.

מי שמסתכל על הגרף עלול לקבל את הרושם שעבור מי שקונה מניות דרך הבנק ועושה זאת רק כאשר הסכום גבוה מ-4000 ש"ח, ממעט בפעולות קנייה ומכירה מיותרות ומכניס לתיק המניות שלו פחות מ-1500 ש"ח בממוצע, אין סיבה של ממש לעזוב את הבנק. אבל זו טעות – גם מי שקונה בממוצע רק 1000 ש"ח מניות בחודש, מגדיל משמעותית את תיק המניות שלו לאורך הזמן הן הודות להפקדות והן הודות לריבית. לכן כמו שנראה מיד, לא משתלם להישאר בבנק עבור כל מי שקונה ניירות ערך ביותר מ-250 ש"ח בחודש בממוצע. עכשיו נכון שיש הרבה אנשים שכלל לא חוסכים או משקיעים. אבל מבין אלו שכן – כמה מהם קונים מניות בפחות מ-3000 ש"ח בשנה? ובכלל, זוכרים את עמלת המינימום בבנק? אם החיסכון החודשי למניות הוא 250 שקלים, זה אומר שממילא כדי להנות מעמלה מינימלית תוכלו לקנות מניות רק אחת לשנה וחצי. במילים אחרות – אני לא יכול לדמיין אדם בעולם שקונה ניירות ערך ועדיף לו לעשות את זה דרך הבנק, אלא אם הוא הצליח להוריד את הבנק נמוך משמעותית מעמלות ברירת המחדל (וזה אפשרי, כאמור).

אז מה האפקט לאורך זמן? בסופו של דבר זה המספר המעניין היחיד. אם תתמידו באסטרטגיית ההשקעה הפשוטה שתוארה לעיל ל-10 שנים, זה יהיה ההבדל בין כמות הכסף שתהיה לכם בבית ההשקעות לעומת כמוסף הכסף שתהיה בתסריט המקביל בבנק. תמיד כשמדברים על חיסכון לטווח בינוני וארוך כדאי להתחיל לקחת בחשבון את שיקולי הריבית. אם נניח תשואה שנתית ממוצעת של 4% (בנצ'מרק מקובל להערכה שמרנית), אלו ההבדלים שיתקבלו לאחר 10 שנים (וזה בהנחה שאם תחזיקו את הכסף בבנק לא תקנו ניירות ערך בסכום נמוך מ-4000 ש"ח כדי לשלם עמלה מינימלית באחוזים):

2

הפרש לאורך זמן – ההפרש בין השקעה דרך בית השקעות להשקעה דרך הבנק לאחר 10 שנים. עבור כל סכום גדול מ-250 ש"ח, עדיף לא לעבוד עם הבנק. הכל בהנחה שאין מכירה של ניירות ערך אלא רק קנייה חודשית, וכן שתשואת השוק הממוצעת היא 4%.

אלו הבדלים לא קטנים בכלל. למעשה, מדובר בפער של 3% מסך התיק! אם חסכתם והשקעתם כל חודש, נגיד, 2000 ש"ח בממוצע, לנהל את התיק דרך הבנק יעלה לכם 10 אלף שקל לעשר שנים, כלומר 1000 שקל בממוצע לשנה (להבדיל מ-200 בחישוב שנתי פשוט). כעבור 20 שנים הפער יהיה יותר מ-6%, וכעבור 30 שנים זה כבר יגיע ל-10% מההון שלכם. ואפילו אם השקעתם בממוצע 1000 שקלים בחודש, יהיה מדובר בהפסד של מאה אלף ש"ח.

אני בעצמי הופתעתי מהמספרים האלו, בפרט כשלא הסתכלתי על האפקט ארוך הטווח של העמלות, אלא רק על העלות השנתית. שווה לציין שככל הנראה ניתן להשיג חלק לא קטן מהאפקט רק על ידי מיקוח עם הבנק (אולי עם הפנייה לפוסט הזה?). אבל השורה התחתונה היא שלהחזיק חשבון לניירות ערך בבנק זה כנראה רעיון גרוע מאוד.

האפקט של דחיית מס

כשמדברים על יתרונות ההשקעה הפאסיבית מזכירים בדרך כלל את דמי הניהול שקרנות נאמנות אקטיביות (כאלו שמנסות להכות את השוק) וכן את עמלות הקנייה והמכירה שמשלמים בכל פעם שמבצעים עסקה (השקעה פאסיבית מצריכה מספר קטן בהרבה של עסקאות). אבל יש אפקט נוסף שמדברים עליו פחות (אבל  מדברים) – אפקט דחיית המס.

מה הכוונה? רווחי הון, כלומר התשואה שאתם (בתקווה) עושים בשוק ההון, ממוסים כיום ב-25%. המס נלקח מכם/ן בעת המכירה. לכן, כשמוכרים ניירות ערך לעתים קרובות נאלצים גם לשלם מס לעתים קרובות. כמובן, גם אם מחזיקים בניירות ערך לאורך זמן בסופו של דבר, כשרוצים לממש אותם (והרי זו המטרה, הנייר עצמו לא שווה כלום אם אי אפשר לקנות איתו דברים) צריכים לשלם מס. אז על פניו, מה זה משנה? או שנשלם 25% היום על רווח קטן לעתים קרובות, או שנשלם 25% מחר או בעוד 30 שנים על רווח גדול. אבל האמת היא שזה משנה, בגלל אותו אפקט שחוק של ריבית דריבית. מס שישולם היום, לא יוכל לצבור תשואה ולהיתרגם לרווחים עוד יותר גדולים (שישארו גדולים יותר גם לאחר שימוסו). חוזקו של האפקט תלוי בראש ובראשונה בתשואה השנתית הממוצעת.

השוויתי בין שני תסריטים – באחד, בסוף השנה אני מוכר את כל ניירות הערך שלי ומחליף אותם בניירות חדשים, מנצחים. בכל קנייה ומכירה אני משלם את עמלות הקנייה והמכירה, וכן את המס על רווחי הון. בשני, אני מחזיק באותם ניירות ערך לאורך כל התקופה, פודה אותם בסופה ומשלם מס על הרווחים. שוב הנחתי תשואה שנתית ממוצעת של 4%. הטענה שלי היא לא שבהכרח דחיית מס מקנה רווחים יפים יותר (כאילו, זה מן הסתם מה שאני חושב, כן? אבל זה לא הטיעון שאני מנסה להעביר כאן), אלא שמי שלא נהנה מדחיית מס (והמנעות מתשלום עמלות קנייה ומכירה), צריך לפצות בתשואה עודפת. אז מה היא התשואה העודפת שהמשקיע האקטיבי צריך כדי לפצות על התזזיתיות הפיננסית שלו? כמה שווה לנו דחיית מס?

3

דחיית מס – אם התחלנו עם 20 אלף ש"ח, כמה כסף יהיה לנו לאורך השנים אם: בכחול – נחזיק במניות ונמכור אותן רק בסוף התקופה (ורק אז נשלם את מס רווחי ההון). באדום – נקנה ונמכור את כל המניות אחת לשנה, ולא נשלם עמלות כלל (לא ריאליסטי. רק כדי לבחון את המשקל של דחיית המס). צהוב – נמכור את כל המניות שלנו ונקנה חדשות בכל שנה, דרך בית השקעות. ירוק – נמכור את כל המניות שלנו ונקנה חדשות, דרך הבנק. כל זה בהנחה והתשואה בשוק היא 4%.

אם התשואה הממוצעת היא 4%, מכירת המניות אחת לשנה תוריד אותה ל-3%. לעומת זאת, מכירת המניות בסוף תקופת החיסכון תיתן תשואה ממוצעת של 3.2%. לכן, כשמוכרים מנייה קיימת בתיק לטובת מנייה חדשה, לא מספיק לקוות שביצועי המניה החדשה יהיו טובים יותר, אלא גם שההפרש יהיה לפחות 0.2%, וזה לפני שלקחנו בחשבון את העמלות אלא רק כתוצאה מהמיסוי.

כמו שאפשר לראות, ב-10 השנים הראשונות אפקט המיסוי חלש והגרף האדום והכחול די קרובים זה לזה. כעבור 30 שנים, לעומת זאת, ההפרש יגיע כבר ל-10 אלף שקלים שהם יותר מ-8% מסך התיק. מכיוון שבתסריט הזה אין הפקדה של כסף, הריבית והעמלות על ההון דומיננטיות יותר, כך שכשלוקחים בחשבון את עמלות הבנק מגיעים להפסד של כמעט 25%.

4

כמה הפסדנו מאי-דחיית המס? –  בצהוב – אפקט המס עצמו, וללא עמלות (שוב, תרחיש בלתי אפשרי כי תמיד יש עמלות קנייה ומכירה) יאכל כמעט 10% מהתיק כעבור 30 שנים, וכ-1% אחרי 10 שנים. באדום – כשלוקחים בחשבון את העמלות, ובהנחה שהכסף מושקע דרך בית השקעות, ההפסדים עולים ליותר מ-2% אחרי 10 שנים, ויותר מ-10% אחרי 30 שנים. בכחול – אי-דחיית מס ותשלום עמלות בנק יכולים להביא להפסד של כמעט 25% מהתיק לאורך 30 שנים. שוב, בהנחה והתשואה השנתית הממוצעת היא 4%.

שימו לב שבתסריט שתיארתי, האפקט של דחיית המס הוא גדול יותר מהימנעות מתשלום עמלות (לפחות אם אתם לא מחזיקים את המניות בבנק, שוב). כל זה, כמובן, בהנחה שמדובר באותם ניירות ערך (או ליתר דיוק – באותם מכשירים פיננסיים). כלומר, מניות, תעודות או קרנות עם דמי ניהול זהים. חלק עוד יותר גדול מהיתרון של השקעה פאסיבית מגיע מהעובדה שקרנות פאסיביות (קרנות נאמנות מחקות וקרנות סל) גובות דמי ניהול נמוכים בהרבה. כמו כן, הנחתי שהמס על רווחי הון לא משתנה לאורך 30 שנים. אין סיכוי שזה באמת יהיה המצב, אבל אין לנו ממש דרך (או לפחות לי אין) אם המס יעלה, אולי בכלל יבוטל כי כולם יהיו ליברטריאנים שחושבים שמס זה שוד. אם נראה לכם שאתם יודעים איך תראה מדיניות המס בעוד 30 שנים ברור שכדאי להכניס את זה לשיקולים. מה שכן, אני מניח שניתן להגיד שדחיית מס טומנת בחובה סיכון (אי-ודאות) גדולים יותר ולכן זה משהו שצריך לקחת בחשבון כנגד התשואה העודפת. לא יודע.

סיכום

לאורך זמן, קבלת החלטות לא אופטימלית בתחום החיסכון וההשקעות יכולה לעלות לכם -10%-20% מתיק ההשקעות, בלי שום סיבה טובה. ניסיתי להשאיר את שני התסריטים שהצגתי כלליים ככל שניתן מחד, אבל אשכרה אינפורמטיביים מאידך. שוב אני מזכיר – אין לי שום יומרה, ניסיון או יכולת לייעץ לאף אחד בענייני השקעות. אני כן ממליץ לכל אחד, לא משנה כמה קטן החיסכון שלו, לאסוף את כל המידע על העמלות שהוא משלם בקרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות והחשבונות בבנק ובבית השקעות במידה ויש, לסדר ואפילו לשתף בפייסבוק או במקומות רלוונטיים (כמו הבלוג הזה, והבלוגים שקישרתי אליהם). לא פעם מתחבא שם הרבה יותר כסף מהסכומים הקטנים שרובכם יודעים להתמקח עליהם כמו משוגעים מול ספקיות האינטרנט והסלולר.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שני טיפים פיננסיים קטנים למשקיעים

  1. אחלה פוסט
    מנסיוני, מי שיש לו סכום סביר בבנק וגם מעביר משכורת יכול במספר דקות מיקוח לקבל הנחות משמעותיות על העמלות, שישוו את התנאים לאלו של בתי ההשקעות. ובכלל, מומלץ להתווכח עם הבנק על כל דבר ולו הפעוט ביותר – ברוב המקרים תגלו שהם מוכנים לתת הנחה משמעותית או בכלל לבטל לכם עמלות ברגע שתאיימו לסגור את החשבון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s